בס"ד
בדו"ד שבין ה"ה אברהם וגב' שרה כהן הי"ו (השוכרים) לבין ה"ה ראובן ראובני הי"ו (המשכיר) בענין שכירות דירה ברחוב , והמסתעף.
פסק דין חלקי
לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בע"פ בדיון והעיון בהשלמות שהוגשו בכתב לאחר הדיון, החליט ביה"ד כדלהלן:
רקע בקצרה:
- משפחת כהן שכרו דירה מה"ה ראובני בסכום של 4350 ₪ לחודש, דירה חדשה מהקבלן.
- בדירה התגלעו כמה ליקויים:
- לא היה גז למשך 8 ימים הראשונים עד שהשוכר עצמו חיבר את הגז.
- מוני המים הוחלפו ע"י העיריה והיה צורך לסדר ונגרם מכך שלא קיבלו דואר.
- דוד שמש לא עבד במשך 9 ימים, והיה צורך להדליק בוילר לקבל מים חמים.
- המזגן לא עבד בחורף. התנהל מו"מ ארוך בין השוכר למשכיר. המשכיר מצידו לא שלח טכנאי פרטי שיקצר ההליכים אלא שלח את חברת אלקטרה והקבלן, מאחר והיתה אחריות על הדירה. הדברים נסחבו במשך חודש וחצי עד שהליקוי תוקן וכתוצאה מכך השוכרים היו ללא מזגן בחורף.
- כמו כן, טוענים שבקיץ אין מזגן במטבח ולא בקומה העליונה.
- בעקבות הליקויים, תבעו השוכרים פיצוי. בנוסף, תבעו פיצוי בגין עוגמת נפש עקב ההתנהלות מול המשכיר ובעלי המלאכה במשך תקופה ארוכה.
- מלבד זאת, טענו השוכרים על ביטול ימי עבודה כיון שהיו צריכים לשהות עם בעלי המלאכה.
- דבר נוסף. היה מו"מ בין השוכרים למשכיר, כאשר השוכרים ביקשו לטענתם, וגם הגישו מסמכים על כך, שישנה בחוזה אפשרות של ביטול חוזה באמצע השנה בהודעה של חודשיים מראש במקרה של אונס מצידם (הורים מבוגרים). המשכיר בחוזה כתב שבכל מקרה בין השוכר בין המשכיר יכולים לבטל בהודעה של חודשיים מראש. כעת המשכיר רוצה להשתמש עם סעיף זה לבטל את השכירות, כיון שלטענתו יש מדי הרבה דין ודברים וטענות והתכתבויות ביניהם, מה שמקשה על ניהול תקין. עוד טוען המשכיר שכיון שמדובר בדירה חדשה שיש לה שנת בדק באחריות הקבלן ,השוכרים מצידם לא מודיעים לו כלל על ליקויים, מה שיכול לגרום הפסד של אלפי שקלים כשימצאו ליקויים. השוכרים לעומתו טוען כי סעיף הפינוי מוקדם נעשה למקרה של אונס ולא לכל מקרה, ומכיוון שכך תובע שכירות חודש הודעה וגם ארבעה חודשים שנשארו תוספת של 500 ₪ לחודש כשתמצא דירה אחרת.
- ישנם עוד דו"ד לגבי תשלום ביטוח מעלית, שלדברי השוכר הוא שאל רב שאמר לו שזה חיוב של המשכיר, ואילו המשכיר טוען שלפי מה שבירר מדובר בחיוב על השוכר, וכחלק מועד הבית השוטף, ושגם שאר השכנים משלמים.
יודגש כי האמור לעיל הוא תמצית על קצה המזלג של הדו"ד, ואינו אמור להוות פירוט מכלול הטענות הרבות.
החלטה:
- בהתאם לאמור בחוזה השכירות, המשכיר רשאי לבקש להוציא את השוכר החל מחודשיים מעת הודעתו, היינו לאחר החגים.
- לאחר שיקלול את מכלול תביעות השוכרים, אשר בחלקן הגדול הינם בגדר גרמא, שלא ניתן להוציא כסף בגינו, ומאידך ההגבלה בשימוש במושכר, הוחלט כי המשכיר יפצה את השוכר בעקבות כל הליקויים שהיו בדירה במשך התקופה בסך 2500 ₪.
- סכום זה כולל את התשלום על נתיכי החשמל.
- מאחר והוצאות הבית המשותף השוטפות חלות ע"פ דין על השוכר, השוכרים מחויבים בתשלום ביטוח המעלית ושאר חובות לוועד בית.
- אחרי הדיון שהתקיים, העביר המשכיר לביה"ד הודעה שקיבל מהשוכרים בה נאמר כי הם מתכננים לעזוב את המושכר במיידית.
בית הדין רואה לנכון להודיע לשוכרים כי אם ייצאו מוקדם ממה שהיו אמורים לצאת על פי בקשת המשכיר (היינו לאחר סוכות) ככל הנראה יחויב בתשלום סכום השכירות עבור התקופה בה הדירה עומדת ריקה. עם זאת, ולמרות האמור בסעיף 10 לחוזה השכירות, באם יאלצו השוכרים לצאת מן המקום כבר קודם לכך שלא ביוזמתם, יוכלו השוכרים להשכיר את המקום לשוכר תחתיהם.
- אין כל מניעה שיגיע השוכר להסכם עם המשכיר על יציאה יותר מוקדמת.
- בהתכתבות הצדדים שלאחרי הדיון, המשכיר העלה תביעות חדשות שלא הועלו בדיון עצמו. הכרעה בנושאים דורשת דיון נוסף, ולכן ביה"ד אינו מתייחס אליהן בפסק דין זה.
עובדיה יוסף, אב"ד חננאל קורח ישראל בוסו