בס"ד י"ג אייר תשפ"ה
תיק מס. 3707 (פ"ד): בדו"ד שבין הרב מ. הי"ו, הרב ז. הי"ו, הרב ש. הי"ו, הרב י. הי"ו, הרב י. הי"ו (התובעים) לבין הרב נ. הי"ו (הנתבע) בענין שטח משותף ברחוב … ירושלים, והמסתעף.
פסק דין חלקי
לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, החליט ביה"ד כדלהלן:
עיקרי הדברים:
- הצדדים הינם בעלי דירות בבנין שברחוב … ירושלים.
- ישנן בבנין זה מספר כניסות, הנדון הוא בין הדיירים שגרים בכניסה הראשונה שלצד רחוב …, ולענין קומת העמודים מתחת לדירות שבכניסה זו [מאחורי בית הכנסת ..], קיים שטח המשוייך לבנין, שבעצם היה בכלל השטח המשותף.
דברי הרב ג., התובעים וב"כ:
- לדברי הרב ג., מהדיירים הוותיקים המתגוררים בבנין, הוא רכש בשעתו את דירתו לפני כחמישים שנה, הדירה נרכשה יחד עם מחסן שבנה מוכר הדירה שלו בעצמו בקומת העמודים.
- לדבריו, לאחר הרכישה הוא שמע רינונים בין השכנים אודות המחסן שלו, על כך שהוא נבנה בשטח המשותף השייך לכלל הדיירים.
- לדבריו, בעקבות זאת, הוצע שיבנו מחסנים לכל השכנים, ולשם כך התקיימה אסיפת שכנים, כאשר ההחלטה שהתקבלה בין כל השכנים שהתגוררו אז בבנין, שכל אחד מבעלי הנכס זכאי לבנות מחסן בשטח המשותף.
- לדבריו, אחד מהשכנים שהתגוררו בבנין בזמנו, הרב א. ב. הביא פועל ערבי שבנה בזול לכולם, וכך היו לרוב הדירות בבנין מחסנים, וכדלהלן.
- לדבריו, בשעתו, כל אחד מהדיירים קיבל תשריט של השטח המשותף ומיקום וגודל המחסן שיש לכל אחד מהדיירים.
- מאחר ובכניסה זו היו 9 דיירים, שבע דירות רגילות, ודירה אחת שחולקה כבר במקורה לשתי דירות, דירת ו. הנתבע, ודירת משפ' א. שהם דיירים נוספים המתגוררים בבנין, כאשר בשטח המשותף היה מקום רק לשבעה מחסנים כולל המחסן של הרב ג. כך נוצר מצב שלמשפחות וא. לא נשארו מחסנים.
- לטענת הרב ג. מאחר וחדר ההסקה של הבנין לא היה בשימוש, השכנים איפשרו למשפחת ו. להשתמש בחדר זה כמחסן סביב דוד ההסקה שהיה במרכז החדר, [משפ' א. לא רצו מחסן ואת ההוצאה הכרוכה בכך].
- למעשה, לאחר שהשכנים נתנו למשפחת ו. את השימוש בחדר הסקה, גב' ו. ע"ה בנתה שתי דלתות העשויים מפלדלת, וכך היא קבעה חזקה במקום.
- מתוך חדר ההסקה קיים פתח המוביל לשני חדרים נוספים (חללים) שהיו מלאים בפסולת בניה, ולא ראויים לשימוש, ס"ה שטח חדר ההסקה ושני החללים הינו כ-32 מ"ר.
- לאחרונה, משפ' ו. התחילו לפנות את החומר מהחדרים – החללים האמורים, והשכנים מנעו זאת והגישו תביעה זו כנגד הנתבע.
- לדברי הרב ג. ויתר התובעים, מעולם לא עלה בדעתם ועל דעת הדיירים האחרים שהתגוררו בזמנו בבנין, לתת למשפחת ו. 32 מ"ר מהשטח המשותף [הסך הכולל של חדר ההסקה עם החללים הסמוכים], בעוד ולכל אחד מהשכנים האחרים יש מחסן בגודל של 6 מ"ר בלבד.
- יתר על כך, לטענתם, הדירות של משפחת ו. ומשפחת א. הם בגודל של דירה אחת בבנין, כך שלכ"א מהם מגיע חצי ממה שמגיע לדיירים האחרים בבנין, היינו כ-3 מ"ר בלבד.
- לדבריהם, הם אכן איפשרו למשפחת ו. להשתמש ולהניח את החפצים בחדר הסקה, אך לא התכוונו לתת להם את כל החדר, ובודאי לא את החללים הסמוכים לחדר ההסקה.
- תביעתם הינה, הן לגבי חדר ההסקה והן לגבי החדרים החללים הסמוכים.
טענות משפ' ו.:
- אולם, לדברי משפחת ו. העובדות שונות ממה שהוצג. לטענתם, גב' ו. ע"ה היתה פעילה מאוד לטובת הבנין, היא היתה המארגנת של אסיפות ועד הבית וכו'.
- לדבריהם, חדר ההסקה היה אופציה שהוצע לכל אחד מהשכנים במקום מחסן, אלא שאף אחד מהשכנים לא היה מעונין בחדר זה, מאחר ולא היה שייך לשהות במקום יותר ממספר דקות מחוסר אויר וטחב שהיה במקום, וכן מדובר בשטח שצריך לרדת אליו מדרגות עם מעבר צר.
- לדבריהם, מתחילה דובר על גורל בין השכנים כדי לקבוע מי יזכה במחסן רגיל, ולחילופין יפסיד ויקבל את חדר ההסקה.
- לדבריהם, אכן השכנים קבלו בברכה והכרת הטוב את הויתור של משפחת ו. ואת הסכמתם לקבל בתמורה לויתור על מחסן רגיל, את חדר ההסקה.
- לדבריהם, קבלת חדר ההסקה כללה גם את החללים הסמוכים, כיון שהיה פתח מהחדר לחללים – החדרים הסמוכים.
- לדברי הבן, הרב ו. ראה בשעתו את התשריט שחולק בזמנו בין השכנים, כאשר לדבריו, התשריט מפרט איך שכל שכן קיבל מחסן ומשפחת ו. קיבלו חדר הסקה והחללים הסמוכים.
- לדבריו, פתק זה לא נמצא כעת ברשותם, כי לאחר פטירת אימם המנוחה אבד הפתק, וככל הנראה מסמך זה עדיין קיים בין השכנים.
- לדבריו, התובעים נהגו שלא כדין הזמינו משטרה, והרסו את מה שנעשה על ידו.
- יש לציין כי לדיון הגיע גם הרב א., הבן של התובע הרב א. המתגורר בבנין, ולדבריו, בילדותו הוא נהג להסתובב בחדר ההסקה של הבנין, ומעולם לא ראה פתח המוביל לחדרים סמוכים, ומשפחת ו. הם שיצרו שם פתח כדי לספח שטחים נוספים.
- כמו"כ לדבריו, החדר היה בר שימוש, ולא היה עם אדי דלק כפי שהוצג ע"י התובעים.
החלטה:
- הצגת המסמך:
מכיון ואושר גם ע"י מי מהתובעים כי היה מסמך שקבע את חלוקת השטחים בין הדיירים, בית הדין מורה בזאת בכח ביה"ד ובכח התורה, כי לכל מי שיש מסמך זה או העתק ממנו תחת רשותו, או שיש לו את היכולת להביאו לבית הדין, חייב מצד הדין להמציאו לבית הדין.
- עד להמצאת המסמך האמור, וכן ככל שלא ימצא המסמך האמור, ההחלטה למעשה היא כך.
- חדר ההסקה:
מאחר ומשפחת ו. מוחזקים בחדר הסקה, ויש להם חזקה וטענה, ובפרט ע"י שתי דלתות הפלדלת שהם עשו, הרי שטח זה יישאר בידי משפחת ו. במסגרת החלוקה שנעשתה בין השכנים.
- שטח החללים:
מכיון ובכל ספק בקרקע, הדין הוא שקרקע בחזקת בעליה עומדת, היינו בחזקת הבעלים הראשונים, שהם כל הדיירים בכניסה, הרי בשלב זה משפחת ו. אינה יכולה להשתמש בשטחים אלו, וזאת גם אם נברר ונקבע כי הפתח בין חדר ההסקה לחלל הראשון היה קיים כבר בשעתו.
לפיכך, בשלב זה, משפחת ו. אינה יכולה לקחת שטח זה לעצמה, אך כל עוד ולא הוכח אחרת יכולה להמשיך להשתמש בחדר הסקה, אך כאמור לא בחללים הסמוכים.
צבי ברוורמן, אב"ד ברוך שובקס יצחק לזנובסקי