בס"ד
בדו"ד שבין בית הכנסת היכל משה ע"י הגבאי הרב עזריאל הי"ו (התובע) לבין בית הכנסת זכרון שמואל ע"י הגבאים הרב יעקב הי"ו והרב נתן (הנתבע) בענין ויכוח על שטח במבנה בקומת קרקע וענינים כספיים ברחוב הדב, ירושלים, והמסתעף.
פסק דין
בהמשך להחלטות ביה"ד מיום א' ניסן תשפ"א ויום כ"ב שבט תשפ"ב, החליט ביה"ד כדלהלן:
לאחר שהצדדים קיבלו קנין כדין ולאחר ששמענו טענות הצדדים הננו להקדים א עיקרי הדברים:
- מדובר בשני בתי כנסת הנמצאים באותו הבנין בשכונת …….. ירושלים.
- בית הכנסת הוותיק, פאג"י היכל משה, מתקיים ומתנהל בבנין זה כבר עשרות רבות של שנים, וזאת לאחר שבעליו של הבנין הרה"ח ר' יוסף ז"ל נתן למתפללים רשות להתפלל בבית הכנסת.
- כפי שהועד מפי רב השכונה, בנין זה הוקם ע"י הרב יוסף לצורך ניהול מפעל יהלומים שתכנן, ומשנותר ריק, הרב יוסף ז"ל איפשר להתפלל שם.
- בשלב מסוים, ביהכ"נ היכל משה בנו מבנה על הגג, שהושכר בשעתו למנין חסידי, ולאחר תקופה מסוימת הוא הושכר למנין אברכים זכרון שמואל, מנין וקהילה שהתחילה אז להתבסס.
- לאחר מספר שנים, משקהילת ביהכ"נ זכרון שמואל התרחבה והתבססה, הם פנו לבנו של הרב יוסף ורכשו ממנו את גג הבנין, כדי לבנות עליו בית כנסת קבוע משלהם.
- שטח בית הכנסת רשום בטאבו ע"ש חברה השייכת למשפ' של הרב יוסף, כבעלות רגילה ומלאה [בניגוד לרישומים של השכונה ואכ"מ], ומכח זה משפ' של הרב יוסף ראתה בשטח זה, שטח בבעלותם המלאה, וכל שאינו פוגע בביהכ"נ היכל משה, הוא בבעלותם הפרטית.
- ביהכ"נ היכל משה, שהחזיקו בבנין ובגג שנים רבות, סברו כי גג הבנין שייך להם, והצדדים ביכ"נ היכל משה וביכ"נ זכרון שמואל ניהלו די"ת בפני המרא דאתרא שליט"א, שלאחר שמיעת טענות הצדדים הוציא החלטה בקשר לגג בה הוא כותב שאין להיכל משה שום בעלות על השטח, וכי הרכישה מהרב יוסף נעשתה כדין.
- בהחלטה זו, הרב מרא דאתרא שליט"א אף פטר את ביהכ"נ זכרון שמואל מלשלם תשלום שכ"ד עבור השימוש במבנה בגג.
- במסגרת הבניה של זכרון שמואל, הורחב הבנין כולו, כך שהתווספו שטחים גם לבית הכנסת היכל משה, כאשר כל אחד מהצדדים שילם את חלקו בהוצאות הבניה.
- ביהכ"נ היכל משה נמצא בקומה הראשונה של הבנין, וביהכ"נ זכרון שמואל נמצא בקומה השניה של הבנין.
- במסגרת הרחבת הבנין, נוצר שטח מתחת להרחבה שנעשתה בשתי הקומות, שטח בנוי למחצה, תקרה ורצפה, שבתכנית הראשונה היה עליו לשמש כמעבר וככניסה לבנין, אולם בפועל שטח זה נשאר פנוי וריק מתחת לבנין.
- על שטח זה נחלקו הצדדים.
- לדעת ביהכ"נ היכל משה, שטח זה הוא חלק מהשטח ההיקפי של בית הכנסת המקורי, ושימש ומשמש כחצר ביהכ"נ, ולכן כשם שהיכל משה הינם מוחזקים בשטח בית הכנסת למעלה, הם גם מוחזקים בשטח זה שהינו חלק מחצר הבנין.
- ביהכ"נ זכרון שמואל, שהיו מעונינים בשטח זה לצרכי בית הכנסת, פנו שוב לבנו של הרב יוסף ז"ל, ורכשו ממנו את שטח המריבה בהסכם חוקי, וזאת בלי ליידע את ביהכ"נ היכל משה על המהלך.
- לטענת היכל משה, בית הכנסת ניתן להם במתנה גמורה ע"י הרב יוסף ז"ל, ולכן כל הנטפל לבית הכנסת, היינו החצר, הוא ג"כ בכלל המתנה.
- לטענתם, בונה ומייסד השכונות, הרב יוסף ז"ל, נתן והקדיש את בתי הכנסת שבנה לטובת הציבור, וכי כך הוא נהג בשיכון, ובעוד שכונות וכו' [בכל הנוגע לבית הכנסת בשכונה השניה, למיטב ידיעת בית הדין, בית הכנסת נותר ברשות משפ' של הרב יוסף, ולאחר שנבנה ביהכ"נ, משפ' יוסף משכירה את בית הכנסת בתשלום למעונינים בכך].
- אולם, זכרון שמואל טוענים כי המקום מעולם לא ניתן להיכל משה. לדבריהם, הרב יוסף רק הרשה להיכל משה להשתמש במקום בינתיים.
- לדברי זכרון שמואל, כל פעילותם בקניית הגג לפני כעשר שנים ממשפ' יוסף היתה בהנחיית המרא דאתרא זצ"ל, ולדבריהם בשיתוף פעולה מלא שלו, עד כדי החלטות על סכום התשלום, אופן וזמן התשלום, שינוי תכניות הבניה ההתנהלות מול השכנים וכו'.
- לדבריהם, הרב זצ"ל אמר להם פעמים רבות, שהמראה דאתרא הינו בעלים יחיד של כל החלקה וכי "אם הוא רוצה הוא יכול להוציא גם אותנו (ביהכ"נ היכל משה) מכאן", וכפי המפורסם שכך היתה דעתו בענין.
- לדברי זכרון שמואל, ב"כ היכל משה הרב עזריאל שליט"א ישב עמם אצל הרב זצ"ל, ושמע זאת מפיו פעמים רבות.
- לדברי זכרון שמואל, שטח זה נשוא דיון דנן, רשום בטאבו באופן פרטי ע"ש משפ' יוסף, כך שכשם שרכישת הגג מיוסף היתה כדין, אף רכישת שטח זה נעשתה כדין, והוא שייך להם לכל דבר ענין.
- אולם לטענת היכל משה, מבחינתם וכפי שכל בר דעת יכול להיווכח, הרב יוסף ז"ל מסר את הבנין לציבור, מתפללי ביהכ"נ היכל משה, הנמצאים במקום למעלה מיובל שנים, ומשכך, כל השטח מסביב לבנין ושהוא חלק מהמגרש, גם הוא שייך לציבור זה המחזיק במקום עשרות רבות של שנים.
- אך לדברי זכרון שמואל, ברכישת הגג מיוסף, הם זכו גם בתשמישי החצר והמבוא שהיה מיועד למעבר לבית הכנסת.
- לדברי היכל משה, הפעולה שזכרון שמואל עשו אינו הוגנת, לעקוף אותם ולפנות למשפ' הרב יוסף, בעוד ומשפ' הרב יוסף מעולם לא חשבה לעשות עסקים בשטח זה.
- בנוסף לאמור, טוענים היכל משה, כי שטח זה סו"ס שימש כחצר ומעבר לביהכ"נ, וזה נותן להם ג"כ זכויות במקום.
- לדברי היכל משה, גם נקבל את העובדה בנוגע לגג הבנין, עליו קיים הפסק של המרא דאתרא שליט"א, הרי אי"ז דומה לשטח המדובר הנמצא מסביב הבנין, מכיון ששטח זה הינו חלק משימושי הבנין, ולכן אין ללמוד מההחלטה האמורה שניתנה בנוגע לגג הבנן.
- אולם זכרון שמואל טוענים, כי אדרבה שאם בנוגע לגג עליו היתה חזקה להיכל משה, בהקמת מבנה, והשכרתו לאחרים, נקבעה החלטה שהוא אינו שייך להיכל משה, ק"ו שטח החצר שמעולם לא היתה להיכל משה איזה שהיא חזקה על כך.
- אך לדברי היכל משה, יש להם חזקה וטענה על המקום. לדבריהם, השטח נשוא הנידון נסגר על ידם כבר לפני כמה שנים, ומשפ' הרב יוסף לא ההינו לבקש תמורה עבור כך,
- לדברי היכל משה, הם גדרו את השטח נטעו שם עצים עוד בחיי הרב יוסף ז"ל, ונהגו שם מנהג בעלים בפני הרב יוסף ז"ל ובאישור וידיעת המרא דאתרא הקודם זצ"ל.
- טענה נוספת שהועלתה בדיונים ע"י היכל משה היא, כי שטח זה נשוא הדיון נבנה בכספי היכל משה.
- אולם לדברי זכרון שמואל, בניית שטח זה נעשה על ידי שני הצדדים, וזאת במסגרת בניית שני הקומות העליונות, ומשכך, מתחילה, ההוצאות חולקו שוה בשוה בין שתי בתי הכנסת.
- לדבריהם, רק לאחר מעשה ולאחר שהם שילמו מחצית מההוצאות, הם נתבקשו ע"י המרא דאתרא שליט"א, למען השלום, לתת לר' עזריאל את האפשרות לשלם לעת עתה את הכל עד שיתבהרו העניינים. אבל לא היה בזה כל ויתור על זכותם בשטח זה.
- גם הריצוף שנעשה ע"י היכל משה, נעשה נגד דעתם, ולדבריהם, גם בניגוד לדעתו של המרא דאתרא שליט"א ושל שני בתי הכנסת, תחת מחאת כל הצדדים והמרא דאתרא שליט"א, והאדם שעשה זאת, עשה על דעת עצמו.
- לטענת היכל משה, יש להם זכות בר מצרא על שטח זה. אולם, לדברי זכרון שמואל, כל הבנין שייך לחברת פאג"י, ואדרבה רק הם זכרון שמואל, שהם רשומים ברישומי הטאבו כשותפים בבנין, הרי רק הם נחשבים לבר מצרא.
- לדברי זכרון שמואל, הם השלימו את קניית השטח בדמים מרובים, ועסוקים עתה ברישום השטח ע"ש העמותה.
- בדיון הועלו עוד מספר טענות, בנוגע למרפסת שנהרסה ע"י זכרון שמואל לצורך הבניה, וכן מרפסת סוכה שהיתה שם, וטענות נוספות, שיועלו בהמשך.
- למעשה בהחלטה זו קיימת התייחסות לארבעה עניינים:
- הזכויות בשטח התחתון של הבנין מתחת לבתי הכנסת היכל משה וזכרון שמואל.
- ניהול בית הכנסת לטובת אנשי השכונה כולם.
- הוצאות הבניה של השטח התחתון הנ"ל.
- בניית סוכה חדשה להיכל משה.
הזכויות בשטח התחתון של המגרש עליו נוצר בית כנסת
- כאמור בהחלטה הקודמת, בית הדין בירר הדק היטב, את דעתו של המרא דאתרא הגאון הגדול הקודם זצוק"ל לגבי בעלותם של משפ' יוסף על כלל שטח המגרש של ביהכנ"ס, ועלה כי דעתו הרמה היתה שמשפ' הרב יוסף הינה בעלים גמורים על שטח זה.
- מכח דעה זו, התקבלה בשעתו החלטת המרא דאתרא שליט"א, כי רכישת הגג ע"י זכרון שמואל מיוסף תקפה.
- יצוין כי בדו"ד זה, המד"א שליט"א לא היה מעורב, ולא הביע את דעתו כלל ועיקר.
- לאור זאת, בית הדין רואה את זכרון שמואל כבעלים היחידים על שטח ביהכנ"ס למטה (החצר), וזאת בעקבות הקניה שנעשתה מיורשי הרב יוסף, שהנכס רשום ע"ש.
נהול בית הכנסת בחצר
- למרות האמור, דעת בית הדין כי בגלל הצורך הציבורי וריבוי המתפללים בימים מסוימים, צריך לקיים במקום מניינים הכרחיים כחלק ממערך השטיבלאך המתקיים ע"י היכל משה.
- אחרי בירור הדברים ע"י ביה"ד יחד עם הצדדים, הוחלט כי מן הראוי להשאיר את הפעילות במקום בזמנים דלהלן:
- מעריב מוצאי שבתות.
- תפילות שחרית בימי ר"ח, ובלבד שהמנין יסתיים עד השעה 9:00 בבוקר.
- כמו"כ, בשאר ימות השנה באם ייווצר צורך, היכל משה יוכלו לקיים מניני שחרית, ובלבד שהמניין יסתיים עד 9:00 בבוקר.
- בימי בין הזמנים (ניסן, אב, תשרי) יתקיימו במקום כל התפילות, באופן של שטיבלאך.
- אולם, אם ביהכנ"ס זכרון שמואל או מתפלליו ירצו לקיים שם אירוע כל שהוא בשעות הערב, הם יהיו זכאים ע"י תליית מודעה להודיע שביום זה המעריב יתקיים למעלה.
- שחרית בימי הסליחות עד השעה 9:00 .
- כמו"כ הסיומים של הדף היומי, זכרון שמואל ידאגו לתת מקום לסיום במקום זה, או במקום חילופי. אולם, כל זה הוא תחת הבעלות של זכרון שמואל.
- ההכנסות ממכירת העליות שיתקבלו מ"השטיבל החדש" יהיו שייכים לקופת ביהכנ"ס היכל משה בלבד.
- על גבאי זכרון שמואל להידבר באופן שוטף עם הנוגעים בדבר בהיכל משה ולקיים את המנינים האמורים מתוך אהבה, אחווה, שלום ורעות.
- יש לציין כי בית הדין מעריך מאוד את הרב עזריאל גבאי היכל משה, העוסק שנים רבות במסי"נ וללא קבלת שכר לתועלת הציבור, ואותו אנו מברכים מידי שבת בשבתו, בעוסקים בצרכי ציבור באמונה ה' ישלם שכרם וכו', ולכן החובה על גבאי זכרון שמואל לשתף אותו ולהתייעץ איתו בצרכי הציבור, ולהשתדל לבא לקראת בקשותיו, מה שיביא לאהבה ואחווה ושלום.
- על זכרון שמואל ליתן את דעתם לצרכי הציבור, ובאם יש צורך יקיימו מנין במקום גם בשאר ימות השנה אם יהיה אפשר לסיימו בשעה מוסכמת.
- מכיון שבית הדין רואה את זכרון שמואל כבעלים על המקום, הרי שתחזוקת המקום, מפתחותיו וניהולו וכל החלטה שהיא, תהיה ע"י גבאי זכרון שמואל, וכל שימוש שהוא תלוי באישורם של גבאי זכרון שמואל.
- מכאן אזהרה חמורה, לא לסטות מפסה"ד האמור ומהוראות בית הדין, וככל שתעשה הפרה, בית הדין ינקוט בצעדים חמורים העומדים לרשותו, עפ"י המתחייב מדינא דשו"ע, ודי בזה.
בניית סוכה חדשה להיכל משה
- הואיל וגבאי היכל משה מתכוננים לבנות שוב את הסוכה בקומה של בית הכנסת שלהם, שנהרסה לצורך הבניה, על זכרון שמואל להשתתף עם היכל משה בבניית המרפסת עד גודל של 20 מ"ר. [אף ששטח המרפסת המקורי קטן יותר, בית הדין רואה לנכון להגדילו כפיצוי לבית הכנסת היכל משה].
- הסוכה תיבנה באופן דלהלן: על זכרון שמואל כאמור לממן את בנייתה עד לגודל של 20 מ"ר, ועד למחיר של 2200 ₪ למטר. הכסף ישולם לצורך ובשעת הבניה, היכל משה מתבקשים לבנות את הסוכה בתוך שנה וחצי מהיום.
- היכל משה תעסוק בענייני התכנון והרישיונות ובמימונם, [והם יכולים לבנות גם ללא היתרים], אולם ימונה אדם מטעם זכרון שמואל שיהיה גם הוא מודע לנעשה ומעורב בתכנון, כדי שהבניה שכאמור תמומן על ידי זכרון שמואל, תהיה מתאימה לתכנון הכללי של כל הבניין וצרכיו, ושתהיה לשביעות רצונם של כל הצדדים, מתוך אהבה ואחוה ושלום ורעות.
- לזכרון שמואל לא יהיו כל זכויות בסוכה שנבנתה, אף שמומנה גם על ידה.
- כיון שריצפת מרפסת סוכה זו ממוקמת מעל לשטח השטיבל החדש השייכת כאמור לזכרון שמואל, ביהכנ"ס זכרון שמואל יוכלו לסגור בכל סגירה שהיא מתחת למרפסת, כך שהמרפסת תשמש אותם כתקרה לשימושים למטה.
הוצאות הבניה והשיפוצים בקומה למטה
- מכיוון שכאמור זכרון שמואל הם הבעלים, הרי שעליהם לשלם את כל הוצאות בניית השלד של השטיבל החדש ששולמו ע"י היכל משה, והוצאות אלו על זכרון שמואל לשלם בחזרה לידי היכל משה.
- בנוסף לכך, על זכרון שמואל להסדיר את תשלום הוצאות של בניית הפנים של השטיבל החדש (שמוערכות בכ-25,000 ₪) לפני כניסתם למקום, זאת ע"י תשלום ישיר להיכל משה או הסדרת התשלום דרך בית הדין.
- כמ"כ, עלות תיקון האלומיניום שנהרס המהלך הבניה מוטלת על זכרון שמואל.
צבי ברוורמן, אב"ד ברוך שובקס יצחק לזנובסקי