סמכות בוררות בויכוח

 

בס"ד                                                                                                       ‏‏‏‏‏                         ‏

 

 

בדו"ד שבין יורשי הרב י. ומרת ר. ז"ל, ע"י הרב א. הי"ו וע"י טו"ר הרב י. הי"ו לבין הרב יוסף  הי"ו, הרב משה הי"ו, באמצעות טו"ר הרב ד. הי"ו, בענין סמכות בוררות בויכוח ביניהם האם קיימת לביה"ד…. ירושלים.

 

פסק דין

 

לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, החליט ביה"ד כדלהלן:

הננו להקדים את עיקרי הדברים וכדלהלן:

  • הרב . שהתייצב בבית הדין, הצהיר כי הינו מיופה כח של אביו ואחיו שהם הנתבעים, וסוכם כי בחתימתו על שטר הבוררות הוא קיבל אחריות אישית לקיום כל החלטה שתתקבל.
  • מדובר בתביעה שהגיש התובע בנוגע להשקעה שאביו ז"ל השקיע אצל הנתבע לפני שנים רבות. האבא כבר נפטר, ולאחרונה גם האמא נפטרה.
  • לטענת התובע, על הנתבע לשפות אותו על ההשקעה שכשלה.
  • הצדדים הגיעו לבית הדין מכיון ונוצר ויכוח ביניהם בנוגע לשאלה אם לביה"ד… קיימת סמכות בוררות, ולכן כל סמכות בית הדין דנן היא רק בנושא זה, ולא על גופם של התביעות, ועל נושא זה בלבד הצדדים חתמו כאן על הסכם הבוררות.
  • הצדדים מאשרים כי לפני כעשר שנים התקיים דין תורה ממושך בבית הדין… בהרכב בראשותו של הגר"ב … שליט"א, בתביעת התובע כנגד הנתבעים בנוגע לכשלון ההשקעה האמורה.
  • במסגרת הליך זה, התקיימו דיונים רבים, וקיים בביה"ד הנ"ל תיק עב כרס הכולל פרוטוקולים וסיכומים של הצדדים, אולם לטענת התובע, בפועל לא קיים פסק דין בענין.
  • לטענת הנתבע, נאמרה החלטה בע"פ ע"י בית הדין שפטרה אותם, אולם למעשה אין לכך שום סימוכין במסמך או בתיק עצמו.
  • התובע מבקש לפתוח שוב את התביעה, ומכאן נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, היכן מקום הדיון, ולמי הסמכות בענין זה.
  • לטענת הנתבע, למרות ושנים מהדיינים המקוריים בתיק כבר אינם בין החיים, הרי בשטר הבוררות עליהם חתמו הצדדים נאמר שככל שהרכב זה לא ידון בתיק הגר"ב .. יחליט איזה הרכב ידון בזה, ומכיון והגר"ב… מעוניין להעביר את זה להרכב אחר, בראשות הגר"א … שליט"א, הרי לטענתם זה מקום הדיון.
  • לטענת התובעים, בהסכם הבוררות שנחתם בביה"ד הנ"ל נאמר, שהסמכות של ביה"ד אינו מוגבל בזמן, כמו"כ נאמר בשטר הבוררות שבהעדר אחד הדיינים רשאי בית הדין לדון בשני דיינים, ובנוסף על כך נאמר שאם ההרכב כולו או חלקו יתבטל, יחליט הראב"ד על שיבוץ דיינים חילופים, ומכיון והאב"ד של ההרכב היה הגר"ב … הרי הוא מוסמך למנות דיינים אחרים.
  • לדבריהם, הדיון יכול להתקיים ע"י שהדיינים החדשים ישמעו מחדש את התיק, או שיפסקו לפי החומר הקיים.
  • אולם, הנתבעים אינם מוכנים לדון בהרכב שייקבע ע"י הגר"ב … למקום זה שנסחב בו כ"כ הרבה שנים. לטענתם, הסמכות להוסיף דיירים וכו' הוא כאשר זה קורה בשעת הדיונים, אבל הם לא קיבלו סמכות להעביר להרכב אחר לאחר עשר שנים.
  • התובע העלה גם את החשש שבכל ענין אם יפסקו שצריך לבחור בית דין אחר, הנתבעים יגררו רגליים.

דבר בית הדין:

  • לדעת בית הדין, קיים ספק רב אם ניתן למסור לבורר זכות למנות בוררים אחרים, כפי שנכתב בספר מפנקס בית הדין הל' דיינים, [עדיין בכת"י], אין שום מקור לסמכות שכזאת, ולא ניתן למסור סמכות כזאת.
  • ובכל ענין, במקרה זה כעבור עשר שנים, ולאחר שלא נתקבלה החלטה בהרכב הקודם למרות שהדיונים הסתיימו, מסתבר שלא לכך ניתנה הסמכות.
  • יש לציין כי לדעת בית הדין, הרי מבחינת חוקי המדינה, ברור שהסמכות של הבוררות פקעה כבר מזמן.

לאור האמור הוחלט כדלהלן:

החלטה:

  • בית הדין סבור כי הסמכות של בית הדין של ביה"ד הנ"ל להעביר את התיק להרכב אחר או לדיינים אחרים פקעה מכבר.
  • בית הדין ממליץ לתובעים לקבל את ההצעה לדון בפני הגר"א .. שליט"א, שהוא דיין מצוין, אולם זה נתון להחלטתם האישית.
  • בכל ענין, הנתבעים יודיעו תוך 14 יום על שני בתי דין בהם הם מוכנים להתדיין.
  • לאחר שהנתבעים יודיעו על בתי דין בהם הם מעונינים לדון, התובע יזמין אותם לאחד מהם, והנתבעים יהיו חייבים להתייצב בתאריך שיקבע בית הדין.

 

 

צבי ברוורמן, אב"ד                    ברוך שובקס            יצחק לזנובסקי

 

 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *