מכירת רכב

 

 

בס"ד

 

בדו"ד שבין ה"ה ש. הי"ו (התובע/הקונה) לבין ה"ה ח. הי"ו (הנתבע/המוכר) בענין מכירת רכב

 

פסק דין

 

לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, החליט ביה"ד כדלהלן:

רקע:

• הצדדים התקשרו בהסכם למכירת רכב ביום 9.4.2024. בסעיף 7 להסכם נקבעה התמורה לסך 160,000 ₪. בסעיף 11 להסכם נכתב, כי בנוסף לסך 10,000 ₪ שהועברו עם חתימת ההסכם, הקונה יעביר עוד סך 40,000 ₪ לידי המוכר ביום 11.4.2024, במקביל למסירת הרכב. את יתרת התמורה יעביר עד ליום 1.6.2024.
• כמו"כ נכתב, כי ככל שלא יעביר הקונה את מלוא התמורה עד ליום 1.6.2024, תחול רטרואקטיבית שכירות יומית החל ממועד מסירת הרכב, לפי סך 450 ₪ ליום.
• למעשה, הועברו סך 50,000 ₪ עד למועד המסירה, וסך 50,000 ₪ נוספים לאחמ"כ. יתרת התמורה לא הועברה גם בחלוף המועד. משחלפו 10 ימים לאחר המועד ולא הועבר התשלום, המוכר לקח את הרכב לידיו ללא תיאום עם הקונה. לאחר לקיחת הרכב, הסכים הקונה בוואטסצאפ להעמיד את הרכב למכירה, אך דרש את מלא התשלום ששילם למוכר.
• הצדדים מסכימים שבתקופת שהות הרכב אצל הקונה, נעשתה פגיעה בדלת הרכב והיא באחריות הקונה. כמו"כ, הצדדים מסכימים שנגבו מהקונה סך 955 ₪ נוספים בגין דמי ביטוח. בנוסף, הקונה הצהיר שבמהלך התקופה הוא החליף מצבר בעלות של 1,400 ₪.
• לטענת ב"כ המוכר, בהתאם לאמור בהסכם, משחלף המועד שנקבע, בטלה המכירה ולקיחת הרכב היתה כדין. לדעתו, על הקונה לשלם לו שכירות בשיעור שנקבע, 450 ₪ ליום, ובס"ה 25,650 ₪, ובנוסף, דמי ביטוח לחודשיים בסך 955 ₪ לחודש, ועלות תיקון דלת לפי מחיר החברה, בסך כ- 7,000 ₪. כמו"כ, לדעתו הקונה הפר את ההסכם ועליו לשלם 10% בגין ההפרה, בס"ה לתשלום 49,605 ₪.
• ב"כ הקונה טו"ר הרב ג. משיב, כי לקיחת הרכב מהקונה היתה שלא כדין, ובזה הפר המוכר את ההסכם, ועליו לשלם דמי הפרה בסך 10%. לדבריו, העדר תשלום במועד אינו מזכה בביטול המקח, אלא בתשלום דמי שכירות בלבד.
• לענין דמי השכירות הרצויים משיב הרב ג., כי מבדיקה שנעשתה, מחיר השכירות מופרז ובגדר אונאה. לדעתו, יש להעמיד את מחיר השכירות לסך 250 ₪ ליום לכל היותר.
• לענין עלות תיקון הדלת נטען, כי לא ניתן לחייב תשלום בגין שכירות ובגין ביטוח, במקביל לתשלום מלא עבור התיקון. כמו"כ, גם לדעת המוכר שחייבים, יש לחשב לפי מחיר מוסך חיצוני שהוא זול משמעותית. בנוסף, לדבריו יש לקזז תשלומי ביטוח שנגבו, מאחר שמדובר בשכירות מלאה, וכן עלות החלפת מצבר בסך 1,400 ₪.
• המוכר החזיר רק סך 55,000 ₪ ומחזיק בסך 45,000 ₪ של הקונה, אשר לדברי הרב ג. גורמים להוצאות מימון משמעותיות, ויש לקצוב חיוב בגין נזקים אלו.
• הצדדים טענו לגבי חיובים הדדיים נוספים בסכומים קטנים של עד 300 ₪, בשלב זה ביה"ד ממליץ לצדדים על קיזוז הדדי בתביעות אלו.

דיון והכרעה:

• עיון בהסכם מעלה, כי התנאי שככל שלא ישולם מלא התשלום עד ליום 1.6.2024 תחול שכירות יומית למפרע מיום מסירת הרכב, מהווה לכאורה הוכחה לכך שלכה"פ במקרה של העדר תשלום עד למועד שנקבע, תתבטל מכירת הרכב. גם אם לא זו כוונת ההסכם, הרי שברי לכל כי אפשרות השכירות איננה בלתי מוגבלת ומטרתה להביא לסיום יחסי הצדדים ככל שהתשלום לא מועבר. ובכל מקרה, בדיעבד הסכים הקונה לביטול המכר.
• בענין הפרת ההסכם, לדעת ביה"ד שני הצדדים יכלו להתנהג אחרת לקיום ההסכם, ולפיכך אינו מטיל תשלום בגין ביטול ההסכם על צד מהצדדים.
• לענין דמי השכירות, יש לקבוע כי השכירות החלה מיום 14.4.2024 והסתיימה ביום 10.6.2024 בשעה 22:00, בס"ה 57 ימי שכירות, ובניכוי שבתות, בס"ה 49 ימים לחיוב. מבירור שנערך, עלות השכירות שנקבעה איננה חורגת הרבה מהנהוג בחברות ההשכרה, ויש להשאיר אותה על כנה, בפרט כשלא מוסיפים תשלום כלשהו על שבתות, בס"ה לחיוב בגין שכירות 22,050 ₪.
• מאחר שנקבע חיוב דמי שכירות מלאים, אין מקום לחיוב דמי ביטוח חודשיים בסך 955 ₪ כפי שנגבו, ויש לקזז סכום זה מתשלום דמי השכירות. כמו"כ יש לקזז את התשלום עבור המצבר החדש, ביה"ד מעמיד את המחיר בסך 1,000 ₪.
• הדבר נכון גם לגבי תיקון הדלת, מאחר שנגבו דמי שכירות מלאים, יש לחייב רק עלות השתתפות עצמית הנהוגה בחברות ההשכרה בסך 3,000 ₪.
• את יתרת התשלומים ששולמו יש להשיב לידי הקונה. לפי מה שנמסר בביה"ד ומופיע בהתכתבות בהודעות צ'אט, שולם בס"ה 100,955 ₪, ויש להוסיף 1,000 ₪ עבור תיקון המצבר. בס"ה 101,955 ₪. מתוך סכום זה הוחזר 55,000 ₪, ודמי שכירות שחוייב בהם השוכר עומדים על 22,050, ועוד 3,000 ₪ בגין השתתפות עצמית בתיקון.

החלטה:

• בהתאם לאמור, על המוכר להשיב לידי הקונה סך 21,905 ₪ בתוך 30 יום.
• שאר תביעות הצדדים נדחו.

 

 

אברהם בוטרמן, אב"ד                יצחק מרקובסקי           יוסף מלכה