בס"ד
בדו"ד שבין ה"ה א. ד.ז (להלן התובע) לבין ה"ה ע. הי"ו מ.ז. … (נתבע) לבין ה"ה א. הי"ו, מ.ז. … וה"ה א. הי"ו ד.ז. … באמצעות ה"ה א. (צד ג'), בענין הפרעות ומכשולים שהנתבע מציב בדרכו של התובע בעסקת נדל"ן שהתובע מבקש לבצע וכל המסתעף מענין זה.
פסק דין חלקי
לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, החליט ביה"ד כדלהלן:
רקע בקצרה:
- א. הצדדים הכירו לפני כמה שנים, כאשר בשנים האחרונות נרקמו יחסי ידידות קרובים בין הצדדים.
- ב. לפני כשנתיים ביקש התובע להשקיע כסף ברכישת נדל"ן.
- ג. הנתבע נעזר לסייע בעדו והשקיע מאמצים בחיפוש אחר נכס מתאים ליכולות התובע.
- ד. בשלב כלשהו הגיע הנתבע למסקנה כי לא ניתן לרכוש נכס בהכספים שהיו אז בידי התובע, ויש לחפש השקעה בחלק של נכס.
- ה. בהתאם לכך, הנתבע קיבל ייפוי כח מהתובע לנהל את הכספים שהפקיד בגמ"ח, והשקיע סכום של 800,000 ₪ מכספי התובע, והוסיף לזה מכיסו סכום של 250,000 ₪, ועם כל הכסף יחד קנה את חלקו של נושה שיש לו עיקול על דירת צד ג'. בין הנתבע לבין צד ג' נחתם הסכם הלוואה עבור הסכום הכולל של 1,050,000 ₪.
- ו. הצדדים הגיעו לביה"ד כאשר התובע התחיל לחשוד בנתבע שהוא לא פועל לפי האינטרסים של התובע ומונע ממנו להשלים את רכישת הנכס.
- ז. בדיון הראשון שהתקיים, ובעקבותיו, הצהיר התובע כי ברצונו לקבל לידיו כל ניירת שיש ביד הנתבע. הוא הצהיר כי הוא מוכן לשלם עבור עבודתו, אבל ברצונו להיפרד מהנתבע.
- ח. הנתבע דורש שכר טירחה בסך 100,000 ₪ בגין עבודתו.
- ט. יצוין כי בעת שהצדדים הגיעו לביה"ד, התובע שימש בנכס של הנתבע לצרכיו ושעד אז עקב הידידות ביניהם, הנתבע לא גבה תשלומי שכירות בגין שימוש זה.
- י. לאחר הדיון התנהלה התכתבות עניפה בין הצדדים לביה"ד, בה עלו טענות, בין היתר, מצד התובע כי הסכם ההלוואה שנחתם בין הנתבע לבין צד ג' מפוברק, ונועד לנשל אותו מזכויותיו, ומצד הנתבע לתשלום דמי שכירות בגין השימוש של התובע בנכס של הנתבע.
- יא. בהמשך פנה צד ג' לביה"ד בבקשה להצטרף לבוררות, ואף הוסיף את חתימתו לשטר הבוררות שבין התובע והנתבע, כאשר לטענתו ב"כ התובע, עו"ד נ. ממשיך בהליכי כינוס על הנכס, למרות שהוא החזיר לנתבע את כל הכספים בו התחייב לפרוע בהסכם ההלוואה שביניהם, דבר שלדידיה מייתר את הליכי הכינוס. צד ג' דרש לעצור את הליכי הכינוס בטענת 'פרעתי'.
- יב. ביה"ד קיים דיון נוסף בו השתתף עו"ד א., הנתבע וב"כ צד ג'.
- יג. בדיון טען צד ג' כי כל סכום ההלוואה כבר שולם לידי הנתבע, המלוה שבהסכם ההלוואה, כאשר הסכום של 250,000 ₪ הוחזר לנתבע, ואף הסכום של 800,000 ₪ הופקד בידי הנתבע. כך שהחוב נפרע ואין כל הצדקה בהמשך הליכי הכינוס.
- יד. מאידך, עו"ד א. הצהיר כי הוא אינו מכיר בסמכות ביה"ד בכל הקשור לצד ג', וחתימת צד ג' המאוחרת אינה מחייבת את התובע. עוד הצהיר עו"ד א. כי ככל ולצד ג' יש טענות עליו, הוא מופנה לבית דין בראשות הגאון הרב שריאל רוזנברג שליט"א, מאחר ובעקבות פסק דין של ב"ד בראשות הגר"ש רוזנברג שליט"א החלו ההליכים בהוצל"פ אשר הובילו להליכי הכינוס.
החלטה:
- ביה"ד מקבל את עמדת עו"ד א. לפיה אין לבית דין דנן סמכות בכל הקשור לצד ג'. חתימתו המאוחרת של ב"כ צד ג', ללא הסכמת התובע, אינה מחייבת התובע. שטר בוררות במהותו הוא הסכם בין צדדים, וככל ומי מהצדדים מלכתחילה אינו מוכן להתדיין מול צד אחר בבית דין מסוים, אלא בבית דין אחר, זכותו לעשות כן, למרות שהוא חתום בהסכמה מול צד אחר בבית דין הראשון בהליך קשור.
- הנתבע בעצמו הצהיר כי אין לו תביעה נגד התובע בענין פרעון החוב והליכי ההוצל"פ. לדבריו, הוא זכאי לחלק מהרווחים מהליכי הכינוס, אולם, בעצם מדובר בתביעה מול צד ג', שכאמור אינו שותף בתהליך המתקיים לפני בית דין זה.
- יז. לפיכך, ככל ולצד ג' טו"ת כנגד התובע, עליו לפנות לבית דין בראשות הגר"ש רוזנברג שליט"א. באם צד ג' יפנה לבית דין שבחר התובע דנן והתובע לא ייענה, צד ג' רשאי לפנות בחזרה לבית דין דנן.
- יח. באשר למסמכים שלטענת התובע קיימים בידי הנתבע, הנתבע הצהיר כי אין בידו שום מסמך של הנתבע, וכי ככל שניתן לו ייפוי כח, הוא מסכים שזה מבוטל.
- יט. בענין התביעות לשטר טירחה ודמי שכירות, לא התקבלה עמדה ברורה מצד התובע. התובע רשאי להגיש תגובה מסודרת לגבי תביעות אלו תוך 21 יום. במקביל הנתבע יגיש חישוב מבוסס של דמי השכירות שלדעתו מגיעים לו.
יוסף פליישמן, אב"ד אריה גרוס זלמן פרידמן