בניית מעלית

בס"ד

 

בדו"ד שבין הרב ג. הי"ו, הרב מ. הי"ו, באמצעות טו"ר הרב י. הי"ו (התובעים) לבין עמות … ע"י הרב מ. הי"ו וטו"ר הרב ד. הי"ו (הנתבע) בענין בניית מעלית, הפעלתה והיזק ראיה ברחוב … ירושלים, והמסתעף.

פסק דין ביניים

 

לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, החליט ביה"ד כדלהלן:

רקע בקצרה:

  • התובעים מתגוררים במקום כמה עשרות שנים כדיירים מוגנים. דירתם הורחבו בכ-12 מ"ר בחזית, וכן עוד 12 מ"ר בצד. הצדדים קיימו דיון בבית דין אחר בענין התוספות, וניתן פס"ד לפיו הרחבה שבחזית היא בדין, מאחר שבוצעה בימים שהמקום התנהל תחת אביו של הרב פ. והתקבלה טענת הרב ר. שההרחבה נעשתה באישורו.
  • כעת הנהלת העמותה מעוניינת לבנות מעלית חיצונית בחצר הבנין ובסמיכות לחלונות התובעים, במרחק של כ-1.1 – 1.3 מ' מחלונות ההרחבה שבחזית הדירה. לדברי התובעים, העמותה אינה רשאית לבנות מאחר שזה מחשיך את חלונותיהם. בענין זה, הוסיף ב"כ התובעים טו"ר הרב א. כי הדברים מפורשים במשנה ונפסקו בשו"ע, שעל הבונה להרחיק מהחלונות ד"א.
  • מאידך, הרב פ. טוען, כי גם אם נכונה טענת התובעים שאביו אישר לו את התוספת, התובעים לא רכשו מהעמותה את תוספת המטרים, אלא קיבלו רשות להרחיב ולגור בדירות גדולות יותר. לדבריו, אין ספק שלא ניתנה להם רשות לעכב על העמותה מלבנות מעלית לכלל דיירי הבנין. בנוסף, טען ב"כ העמותה טו"ר הרב ד. כי מדובר בבניית מעלית בשטח קטן שאינו מאפיל על הדירה, וכן אינו משמש כחלק מהדירה אלא כפרוזדור. בנוסף, גם לו לא תתקבל טענתו, לכל היותר יהיה על העמותה לסדר להם דיור חלופי בתנאים דומים ולא מעבר לכך.
  • לאחר הדיון נשלח כתב טענות ע"י ב"כ העמותה הרב ד. בשלהי הסיכומים הוצעו מספר חלופות לפיצוי ככל שהדבר מתחייב ע"פ דין. ההצעות שהוצעו הם –

א. ביצוע חלונות שקופים ע"ח הכולל, ב. ויתור על תוספת תשלום שכירות על 12 מ"ר נוספים, ג. פיצוי כספי ע"פ הערכת שמאי, ד. תשלום כמקובל בהוצאת דייר מוגן (4 שלישים מעלות דמי מפתח ע"פ שמאות), ה. הסדרת דירה חילופית מתוך האפשרויות הקיימות במקום.

החלטה

  • בביקור שהתקיים, התברר שהמעלית מצויה בסמיכות לדירה, ויש מקום לטענה שכתוצאה מבניית המעלית הדירה תינזק. אכן, מאחר שמדובר בתכניות שמדוברות מזה זמן רב ואף עברו את כל הליך האישור, על התובעים היה לתבוע בענין בשלבים המוקדמים של התכניות. בנוסף, השטח בו בנויים החלונות מצוי בהרחבה שע"פ פסה"ד מהבד"ץ היא נעשתה ברשות אך לא בזכות, ובענין זה יש מקום לטענת הרב פ. שלא ניתנה הרשות על דעת שיוכל למנוע מהעמותה בניית מעלית בסמיכות.
  • לאור האמור, לא ניתן לעכב את בניית המעלית במיקום הנוכחי, אך לדעת ביה"ד מחובת העמותה לפצות את התובעים בפיצוי הולם. לפיכך, המשך הבניה מותנה בהסדרת פיצוי הולם. ביה"ד ממליץ לצדדים לבחון את שלושת האפשרויות האחרונות שהוצעו ע"י טו"ר הרב ד. שיש בהם איזון ראוי בין שמירה על כספי העמותה לבין שמירה על זכויות התובעים.
  • בהתאם לאמור, על ב"כ הצדדים לקבוע ביניהם פגישה להסדרת הפיצוי. ככל שלא יגיעו להבנות תוך 10 ימים, הצדדים רשאים לשוב ולפנות לביה"ד.
  • כמו"כ, על העמותה לבנות את המעלית במינימום נזק האפשרי, הן מבחינת מקום, והן מבחינת מיקום הדלת וכדו'.
  • יובהר כי מאחר ולע"ע לא התבררה סמכות ביה"ד כלפי צדדים נוספים, פסק דין זה מתייחס רק לצדדים המופיעים בכותרת.

 

 

 

אברהם בוטרמן, אב"ד            לוי יצחק מרקובסקי          יוסף מלכה

 

 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *